רגשות הם לא דבר הגיוני או רציונלי
הרבה פעמים אנשים מנסים לדבר בהגיון כשמישהו מרגיש, ולא מבינים למה אותם אנשים לא מבינים או מפסיקים להרגיש את מה שמרגישים.
השפה של הרגש היא תחושות ולא ההגיון.
הגוף הוא זה שמדבר. הגוף שחש כרגע, שעובר חוויה שהקוגניציה מנסה להעביר במילים, מעשים או מציאות.
לא משנה כמה תנסו לדבר עם אדם שמרגיש, לא משנה אם אהבה, תסכול, כעס, עצב, חוסר אונים, יאוש - זה לא יעזור.
הגוף לא מבין מילים, ולרוב יש סיכוי שתתחילו להתעצבן אחד על השני.
כי התחלתם לדבר ב-2 שפות שונות - האחד הגיון והשני רגש.
אני זוכרת שבעבר, כשעלו בי תחושות ורגשות מאד קשים, לא הצלחתי "להבין", למה אני מרגישה ככה. כעסתי על עצמי. לא הבנתי למה אני נשארת בדיוק באותו המקום ולמה זה כל הזמן חוזר.
נלחמתי עם הרגשות והתחושות שבתוכי, כי לא ידעתי להקשיב לשפת הגוף.
לאט לאט, עם הזמן, למדתי לדבר עם עצמי וגם עם הסביבה בשפה של הרגש.
שזה אומר, כשמגיע רגש מסויים, בין אם בתוכי או בין אם בסביבתי - קודם כל לתת לו מקום. לנשום איתו. לתת לו את כל הזמן והמקום שהוא צריך.
להעניק הרבה אהבה וחמלה.
לא לנסות לשנות אותו. כי זה לא יעזור.
אפשר להקשיב לו, לראות מה עומד מאחוריו, מה הסיבה שהוא הגיע ומה הוא בא לספר לי עלי.
רק לשהות איתו. רק להסכים להיות עם התחושות האלו.
לקבל את העובדה שזה גופני לחלוטין ורק להסכים לחוות את זה.
שם משהו יכול להתרחש אחרת.
כאשר אנחנו לא מתנגדים - יש לזה פשוט מקום.
Comments