top of page

יש לי וידוי



אני נוסעת בזמן. וואו, איזה כיף להוציא את זה. כןכן, אני נוסעת בזמן לפעמים קדימה לפעמים אחורה לפעמים לתקופות אחרות וגלגולים אחרים.

אני נכנסת לתוך עצמי ומגיעה לכל מני מקומות בחיי, רגעים משמעותיים ואני עוצרת שם. אני חוזרת לילדה שהייתי כשהרגשתי לבד כשכאב לי כשהרגשתי כעס או חוסר אונים או כשהייתי עצובה



אני חוזרת לרגע הזה ואני חווה אותו שוב. אני חווה אותו גם בתור הילדה שהייתי וגם כצופה בה מהצד.

כשאני נוסעת בזמן ומגיעה לשם אני יכולה לעמוד לידה. אני יכולה לתת לה יד. לחבק אותה. להגיד לה את המילה שהיתה צריכה לשמוע. ואני גם יכולה לדרבן אותה לפעול. לעשות את מה שהיא רצתה לעשות ולא יכלה באותו הרגע.

אז אני חוזרת לשם איתה ואני עוזרת לה במה שהיא צריכה כדי להרגיש קצת אחרת, כדי לשחרר את הכאב או התקיעות שחוותה.

ואז אני חוזרת לכאן. אף אחד לא יודע שלא הייתי כאן אף אחד לא מרגיש בזה חוץ ממני אבל אני יודעת. ואני מרגישה את ההשפעות של הנסיעה הזאת בזמן על מי שאני היום. ממש כמו אפקט הפרפר.



אני רואה איך אחרי שהייתי עם הילדה שהרגישה לבד ותמכתי בה וחיבקתי אותה, היא מרגישה יותר טוב. וכשאני חוזרת לכאן אני רואה איך גם אני קצת יותר טוב.

אני רואה איך אחרי שאני תומכת בחוסר האונים שלה ושם איתה, אני חוזרת לכאן ופתאום היום אני מרגישה פחות חסרת אונים.

אני נוסעת בזמן, מטיילת בין רגעים, זכרונות, כאבים ורגעים שמחים אני מטיילת ומחזקת את הילדה, משנה ומשפיעה עליה, וכך גם עלי.


ואת זה אני מלמדת כל אדם שמגיע אלי לעבור תהליך אני מלמדת אותו לנסוע גם בזמן.

לטייל במרחבי הגוף, התודעה והזמן, לחזור לרגעים מסויימים ולייצר שם שינוי רגשי, כדי שכשהוא יחזור לכאן ועכשיו, משהו בו ירגיש מעט אחרת.

הרי זמן הוא כבר מושג פילוסופי. הוא לא באמת לינארי. הרגע של עכשיו מתערבב עם אינספור רגעים שחוויתי בעבר ורגעים שעוד אחווה, וכל רגע יכול להשפיע על מי שאני היום ומי שעוד אהיה.

אני מלמדת אנשים לנסוע בזמן ולרפא את עצמם דרך זה.


Comments


bottom of page