top of page

להחזיק את הגם וגם.

בחודש האחרון עשיתי הרבה דברים שלא עשיתי מאז ה7.10, כמו ללכת למסיבת טבע, לריטריט ופסטיבל.

חייבת להודות שממש מוזר ללכת למסיבת טבע מאז, או בכלל להמשיך בחיים. אי אפשר שלא לחשוב על הנובה, על החטופים שבעזה, על המלחמה הנוראית והכאב הבלתי ייאמן הזה שלא עוזב מאז.

פתאום מוזר ליהנות כל כך, מוזר להשאיר את הכל מאחור ופשוט לרקוד.

והאמת? נהניתי כמו שלא נהניתי המון זמן. רק כשהייתי שם הבנתי כמה הייתי צריכה את זה. את הטבע, את המוזיקה הטובה, את האנשים שאני כל כך אוהבת סביבי.

לא הדחקתי או התעלמתי בזמן הזה מהכאב והעצב. הוא היה שם ברקע. הוא היה במחשבות, בתחושות, בלב, בריפוי, במילים, בשיחות עם אנשים לפני ותוך כדי, כי הוא מלווה את כולנו, הכאב הוא חלק מכולנו עכשיו.

אחד השיעורים החשובים שלמדתי בחיי הוא להחזיק את המורכבות של הגם וגם. אפשר גם ללכת למסיבת טבע וליהנות, וגם לבכות ולכאוב את המלחמה, הנובה, הנרצחים והחטופים.

כמו שאני תמיד מלמדת את המתאמנים שלי בקליניקה - אפשר להיות גם עצובים וגם שמחים בו זמנית. לא הכל שחור או לבן, הכל מעורבב והכל קורה בו זמנית.

אני פוגשת לא מעט אנשים שבתקופה הזו מתעוררת אצלם אשמה על שהם נהנים, שהם בטוב, שמשפחתם בריאה ושלמה, שהם מתעצבנים וכואבים על הדברים הקטנים היום-יומיים בזמן שיש חטופים בעזה או משפחות שלמות שכבר לא איתנו.

פה נכנסת מורכבות החזקת הגם וגם. כשאנחנו מתקשים להחזיק את שני קצות המשוואה, אנחנו או הולכים לאחד הקצוות ואוחזים בו חזק, או מפתחים אשמה, ביקורת עצמית ושיפוט.

אני רוצה להציע שלהסכים לראות את המציאות הכל כך מורכבת, שבה החיים ממשיכים גם כשהפצעים כואבים ומדממים, היא חשובה.

זה מורכב, זה קשה להכלה, אבל זה חשוב ומשמעותי בכל רגע ורגע בחיינו.

זה כמו להסכים שההורים שלנו הם גם וגם, גם הורים טובים וגם עשו טעויות, או שבן/בת הזוג שלנו הם גם וגם, גם מדהימים וגם מכאיבים, כמו שגם אנחנו, גם מדהימים כמו שאנחנו וגם יכולים לעשות טעויות ולפגוע.

לקבל את המורכבות הזו, את הגם וגם, לקבל שלא הכל בצבע אחד ולא הכל דיכוטומי, יכול לעזור לנו לחיות את חיינו בצורה מיטיבה יותר. כי גם סיפור חיינו רווי בגם וגם. אני גם מתרגשת וגם מפחדת. גם עצובה וגם שמחה. גם בייאוש וגם מלאת תקווה. גם אוהבת וגם שונאת. יש לנו מקום להכל, לכל חלקינו והרבדים השונים.

הגם וגם חשוב לבריאות הנפשית שלנו ולקבלה של חלקינו, צרכינו ורגשותינו השונים.

וכמובן שגם בתקופה המורכבת הזו יש מקום לגם וגם. יש מקום גם להמשיך לחיות ולשמוח, לדאוג לעצמנו ולבריאות שלנו, וגם לא לשכוח לרגע. לכאוב. להיאבק על החיים החטופים ולעבד את הפצע שנפער בכולנו.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page