עד שלא תאהבי את עצמך, איך את מצפה שיאהבו אותך ככה?

זה אחד המשפטים שנגעו בי הכי חזק בתקופה בה חיפשתי את האהבה העצמית שלי בחוץ, כשרק רציתי שהמישהו התורן יאהב אותי וימלא את המקום בתוכי שלא חושב שאני ראויה לאהבה אמיתית, כי לא ראיתי את עצמי ככזאת.

כבר דיברתי בעבר ואני אמשיך לדבר על התופעה הזו, על הרצון הזה שיראו אותנו ויאהבו אותנו בצורה מסויימת, ובו-בזמן לא להאמין שזה מגיע לנו ושאנחנו ראויים לזה. הרי זה דיסוננס - אני רוצה שהוא יאהב אותי, ומצד שני – אני לא חושבת שמגיע לי או אני לא אוהבת את עצמי ככה. מה אתם חושבים שיקרה במציאות?

המציאות משקפת את מה שאני באמת חושבת על עצמי שאני ראוייה לו. לכן, בתקופה אחרת בחיי, גם אני מצאתי את עצמי במערכת יחסים שלא היתה טובה או מדוייקת לי. כל הזמן חיפשתי את האישור והאהבה שלו כלפי, כי כשהייתי בלעדיו לא אהבתי אותי. שם שיקפו לי את זה לראשונה. איך אני מצפה שהוא יאהב אותי אם אני לא אוהבת אותי ככה? איך אני מצפה שהוא יראה אותי אם אני לא מצליחה לראות את עצמי באמת?

זה היה אחד השיעורים הגדולים ביותר עבורי – להתחיל לראות אותי, לאהוב אותי ולהבין שאני ראויה. זה אולי היה המסע הגדול והמשמעותי שעברתי באותן השנים.

התחלתי להתבונן כל פעם קצת יותר לעומק מה אני חווה בלבד שלי, מה אני שמה על הזוגיות שלי, הסכמתי להתקרב לתהום הכאבים העמוקים ביותר ולהביא לשם הרבה רכות וחמלה עצמית. הסכמתי לפחד ולהכיר את הילדה שבאמת מרגישה לא ראויה לאהבה. ושם התחלתי לרפא אותה - דרך אהבה.

המציאות משקפת בדיוק את מה שאני חושבת על עצמי, גם במקומות שפחות נעים לי להסתכל. לכן לאט לאט שמתי לב איך גם הגברים שיצאתי איתם היו שונים ממה שהכרתי עד אז - נהיו הרבה יותר מכבדים, אוהבים, רגישים. כי גם אני פתאום התחלתי לשדר החוצה אנרגיה אחרת. יותר בטחון, נוכחות, רוגע, שלווה, אהבה עצמית.

ברגע שהתחלתי לאהוב את עצמי וראיתי אותי - כך גם אנשים אחרים יכלו להתחיל לראות אותי.

אז איך עושים את זה אתם שואלים? איך מתחילים לראות אותנו ולהעריך את עצמנו?

יש הרבה דרכים להתקרב למסע האישי הזה של אהבה עצמית. יש הרבה דברים שאפשר להתחיל בהם כדי להתקרב לשם זה מתחיל ברצון, נחישות, כוונה. ומשם - כל אחד יכול למצוא את דרכו שלו אני כאן להכוונה ורעיונות