אני מסתכלת על האדם שהייתי עד לפני כמה שנים, ילדה מפוחדת מהעולם, שהכל מפחיד אותה. אנשים וקשרים מפחידים אותה, החיים, הכל הפחיד אותי, אפילו לא ידעתי להגיד כמה אני מפחדת מרוב פחד. לא חייתי באמת.
ואני מסתכלת על האדם שאני היום, על המסע המופלא בשנים האחרונות, ואני בהודיה עצומה.
בהודיה על הדרך שבחרתי ואני בוחרת לעבור כל יום מחדש, על ההתמודדויות מול הפחדים והאמת והמציאות שלי, על הזוגיות והמסע הזוגי על כל גווניה, על העבודה האישית שאני בוחרת בחיי, בהודיה על הנשימות, הטקסים, חציית הפחדים, ההתמודדויות והעימותים, על הצמיחה, על האהבה העצמית שרכשתי לי, החמלה העצמית, החיבוק כלפי והבחירה בי כל יום מחדש.
אוהבת אותי, ומוקירה אותי על דרך האמת המופלאה שאני בוחרת לי ובי, ועוצרת לרגע להגיד, וואו, איזו כברת דרך עברת מאז, מאז הילדה שהפחדים ניהלו את חייה, לאישה הצעירה שאהבה וסקרנות מנהלת אותה היום :)
תודה לי על המסע המדהים והאנשים המופלאים והמורים שצועדים איתי ומלווים אותי בדרך.
ואני מזמינה גם אתכם לצאת למסע כזה, להשיל שכבות ולהתקרב למהות האמיתית החופשיה והאוהבת שבכם :)
コメント