אם לרגע נסתכל על הדברים בצורה קרה, נוכל לראות שאחד הדברים המרכזיים ששונים בין אדם לאדם הוא מערכת האמונות שלנו – התפיסות עליהן גדלנו – בעיקר בילדות.
כשתינוק נולד – אין לו שפה, אין לו מערכת אמונות או תפיסות על עצמו או העולם. הוא מבין ומתקשר בתחושות ורגשות – עולה בו תסכול, אולי חוסר אונים, פחד. ולאט לאט, במהלך שנותיו הראשונות לחיים – הקרובים אליו מתחילים לעצב לו את התפיסה והתודעה והילד עושה הקשרים – אם X אז... הוא מתחיל לתפוס את עצמו בצורה מסוימת – לחיוב או שלילה. מה שאנחנו רואים כזוגיות, כאהבה, תפיסת האני, תפיסת העולם, החברה – הכל מתעצב לפי האנשים הקרובים לנו, וזאת הופכת להיות התבנית שלנו – האמונה שבנו – כך זה נראה. בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא – זה קיים בתוכנו. המסקנות שלנו יתבססו על מה שראינו.
מה שאמרו לנו עלינו כילדים – כך אנחנו גדלנו לראות אותנו. אם היחס שקיבלנו הוא יחס אוהב מצמיח ומעצים – נראה את עצמנו כגדולים ואהובים. אם קיבלנו יחס שאינו הולם זאת – נראה את עצמנו כקטנים, כלא מסוגלים ולא יכולים. לא נאמין בעצמנו. אם חווינו חוסר אונים גדול, כעס, ייאוש, פחד – הוא ילווה אותנו בצורה כזאת או אחרת במהלך חיינו, כי זאת נקודת הייחוס שלנו – כך אנו יודעים להתנהל בעולם.
המציאות עצמה – היא לא זה ולא זה. במציאות עצמה אין כלום ולתוך הכלום הזה נכנס רק מה שאנחנו יוצקים לתוכו - מה שהכניסו לתודעתנו בילדותנו – ומה שאנחנו בוחרים לעשות עם זה בבגרותנו.
הרבה פעמים ניתן לראות שההבדל בין אדם שמרוצה מחייו לבין אדם שאינו מרוצה – זו האמונה שלו לגבי עצמו. כשלאדם יש אמונה חיובית על עצמו – הוא יעשה למען עצמו, כי הוא יודע שמגיע לו, והוא ילך עם נטיית ליבו.
הדבר היפה ביותר שלמדתי בחיי הוא שכל אלו ניתנים לשינוי. אנו יכולים להתבונן ולעבוד על אותם אמונות שיש לנו – על עצמנו ועל העולם לראות את התבניות עליהן גדלנו ובהן אנו מאמינים, גם אם רק בצורה לא מודעת, להתחיל לבחון אותן מחדש, לפרק אותן, ליצור לנו תבניות חדשות, דפוסים חדשים, תפיסות חדשות למציאות שאנחנו רוצים לעצמנו.
חודש לפני שהתחלתי לטפל, הייתי בצומת בחיי – או שאני מתחילה לטפל ומשקיעה את כל כולי בכך – או שאני מוצאת עבודה נוספת ומשקיעה חצי מזמני. אני זוכרת את עצמי אומרת – יש לי תחושה שאם אתחיל לטפל אני אצליח – אבל, אני יודעת שלוקח הרבה זמן להרים עסק ועד שאתחיל להתפרנס ממנו יקח זמן ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא להתפרנס כרגע. והמאמנת שלי אמרה לי – מי אמר? מי אמר שיקח זמן עד שתתחילי להכניס כסף? מי אמר שלא תטפלי הרבה על ההתחלה?
שם הבנתי שזו אמונה עליה גדלתי, שאומרת שלהיות עצמאית, להתפרנס ולהקים עסק לוקח זמן. כשבחרתי באמת לקפוץ למים, להקשיב ללב ופשוט להתחיל לטפל – ראיתי שבאמת לא לוקח לי זמן והצלחתי ממש מההתחלה להיות עבור אחרים ולהתפרנס מכך.
אלו רק אמונות ותפיסות. אנו חיים בעולם פנימי של אמונות ותפיסות, שחלקן מגבילות אותנו ואת היכולת שלנו "לקפוץ למים" ולייצר את המציאות שאנחנו רוצים, רק מעצם העובדה שהיא מונעת מאיתנו לנסות לעשות את הדברים שאנחנו רוצים.
הקאץ' הוא שאנחנו עיוורים לרוב האמונות והתפיסות שלנו. אין לנו יכולת לראות או לזהות את חלקן – כיוון שאנחנו מאמינים שהן נכונות. אנו כמו כלואים בגבולות התודעה שלנו. בכדי להרחיב את התודעה, עלינו להיעזר בתודעה חיצונית, אשר יכולה לערער על האמונות והתפיסות שלנו, להראות לנו שזה יכול להיות אחרת.
חלק מהעבודה הסאטית עוסקת בזיהוי אותם המקומות, אותן תפיסות שיש לנו לגבי עצמנו, בכדי להרחיב את התודעה למחוזות מופלאים בהם עדיין לא היתה.
אני מזמינה אתכם לשים סימן שאלה במקומות בהם אתם חושבים שיש לכם תשובה, ולהתחיל לבחון – מאיפה אתם יודעים את מה שאתם יודעים?