top of page

איך לצאת ממרוץ העכברים

בעולם המודרני יש כל כך הרבה לעשות – עבודה שתופסת את מרבית שעות היום במרדף אחר משכורת ראויה, לחץ, עומס, ריבוי משימות בין מטלות הבית, הפרנסה, חברים, משפחה - מרוץ העכברים שכולם רוצים לצאת ממנו ולא מוצאים את הזמן לדברים שחשובים להם באמת.

כל אלו משפיעים על רמות הסטרס בגוף, על החוויה הרגשית של האדם ועל סדר העדיפויות שלו. במקום לחיות את חייו האדם הפך ליצור תפוקתי, וכדי להיות כזה הוא שם את עצמו – רצונותיו, רגשותיו, צרכיו בצד, ומתמקד בדברים שעליו לעשות, דבר שיוצר עוד תסכול ולחץ. התפיסה שמאחורי זה אומרת שכשסוף סוף יסיים את הדברים ש"חייב" לעשות - יוכל לנוח ולהשקיע בעצמו. אך כשהרגע מגיע הוא כבר כל כך עייף ומותש עד שאין לו כוח לאף אחד מהדברים האלו.


כל אלו נובעים מתפיסות לא מיטיבות על ניהול הזמן:

1. אנחנו מכונת תפוקה, אנחנו צריכים לשים את עצמנו בצד ולהספיק הכל כאן ועכשיו

2. תפיסה של או או – או שאנחנו עושים את מה ש"צריך", או שאנחנו עושים את הדברים שחשובים לנו.

אחד הדברים שחשוב להבין זה שפניות וזמן הם חלק מחוויה רגשית. אנחנו לא מכונת תפוקה. אנחנו בני אדם, עם רצונות, רגשות, תחושות וצרכים, והדרך שלנו להתקיים וגם להיות תפוקתיים היא לכבד את הצרכים שלנו. לעשות את הדברים בקצב ובזמן שמתאים לנו. לא מתוך לחץ, אלא מתוך הקשבה פנימה והאטה. כי כשאנחנו נפסיק לשים את עצמנו בצד, נוכל לראות מה באמת נכון עבורנו לעשות ובאיזה קצב.

דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שאנחנו יכולים לשלב. לא למדנו איך גם לעשות את הדברים שאנחנו רוצים להספיק ובו זמנית זמן לדברים ששחשובים לנו, אך זה בהחלט אפשרי. אפשרי למצוא זמן שמוקדש אך ורק לדברים שחשובים לנו. אפשרי לנהל את הזמן שלנו מבלי להתיש את עצמנו עד שכבר לא נרצה להשקיע בעצמנו.

הדרך לשם היא בתשומת לב פנימה, להקל על עולמנו הרגשי ולהפחית את הסטרס לאט לאט. הדרך קשורה לשאלה איך שאני עובר את היום שלי מבלי לשים את עצמי בצד? הדרך היא בהסכמה לראות מה אנחנו מנהלים בתוכנו – את התפיסות שלא משרתות אותנו. להכיר בזה שאפשר אחרת וללמוד להקשיב לקצב של הגוף.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page