20 שניות הפרידו ביני לבין החלום שלי.

ב2017 רדיוהד, הלהקה האהובה עלי בעולם, הגיעו לארץ להופעה.

קניתי את הכרטיסים חצי שנה מראש עם בן הזוג שלי לשעבר וחיכיתי בקוצר רוח להופעה.

בערך חודש לפני ההופעה נפרדנו, והחלטנו שבכל זאת נלך יחד להופעה, עליה אחרונה, קראנו לזה, הזדמנות לסכם את הקשר ולהיפרד בצורה הכי יפה ומרגשת שאפשר.

וכך היה.

עד היום אני זוכרת את הערב הזה כאחד הערבים הטובים ביותר שהיו לי בחיים.

עברתי שם מסע רגשי מטורף עם עצמי ואיתו. מעבר למוזיקה ולשירים שלהם שאני כל כך אוהבת, עיכלנו את הפרידה ביחד, בכינו, צחקנו, התרגשנו, אהבנו, עברנו מסע שלם.

באחד השירים אני זוכרת שבכיתי כל כך והרגשתי כל כך שלמה עם עצמי ועם הבחירה שלי, הבנתי שאני עושה את הדבר הנכון ביותר עבורי. הרגשתי הודיה מטורפת על המסע שעברתי עד כה.

כמה חודשים אחרי ההופעה התחילו השנים הקשות של חיי.

אני כותבת על התקופה הזו לא מעט, על התפרצות טראומות ופוסט טראומה, על שנים של כאב נפשי עמוק שהתקשיתי להכיל, על התקופה שהתרחקתי מחיי ומהמרכז כדי לטפל בנפש שלי בשקט בלי שאהיה חייבת דין וחשבון לאף אחד. התרחקתי מהחיים, נשברתי לרסיסים ובמשך שנים אספתי עוד רסיס ועוד רסיס וניסיתי לחבר מחדש את כל החלקים שהתנפצו.

כבר כמה שנים שאני מרגישה משוקמת מאד.

אני מרגישה שמחה, מרגישה שיצרתי לי חיים שאני מאד שלמה איתם ומאד אוהבת אותם. אני מרגישה שהגוף שלי רגוע ונינוח, אין לי כבר חרדות, אין כאבים נפשיים שמלווים אותי כל הזמן, אני עובדת בעסק שאני אוהבת, לומדת, כותבת, מוקפת באנשים שאני אוהבת ממש, ביחסים מעולים עם המשפחה שלי ובזוגיות מהממת.

כןכן, אני, שבמשך כל כך הרבה שנים הרחקתי והתרחקתי מהמין הגברי לחלוטין, לא רציתי ולא הייתי מעוניינת שמישהו יעז להתקרב אלי, הפכתי כל אבן גם בנושא הזה עד שמצאתי אדם מהמם ומקסים ברמות (ותודה לאורון המאמן שלי שאין לי ספק שזה בזכותו)

והנה, בפעם הראשונה מאז 2017, רדיוהד, שבשנים האלו הפכו עוד יותר ללהקת חלומותיי, חוזרים לסיבוב הופעות מצומצם. אמאלה, כשראיתי את ההודעה על כך לא הצלחתי להירדם מהתרגשות. מעבר לזה שהיה לי ברור שאני אהיה שם ושזה חלום חיי, הרגשתי שזו סגירת מעגל עבורי. שבפעם האחרונה שהייתי שם זה היה לפני השבר הגדול של חיי, במערכת יחסים האחרונה שהיתה לי לפני הפגרה הארוכה שיצאתי אליה, והנה עכשיו, שמונה שנים אחרי, אהיה שוב בהופעה שלהם כשאני בגרסה הבריאה והטובה ביותר שהייתי בה עד כה בחיי. הרגשתי שזה כל כך סימבולי וחשוב עבורי להיות שם.

אז עשיתי כל מה שיכולתי – נכנסתי להגרלה של הכרטיסים וביקשתי מחברים נוספים שייכנסו גם. מתוך כולם רק חבר אחד זכה להכנס להגרלה. נכנסתי בזמן לקנות את הכרטיסים, חיכיתי בתור כמו כולם, ניסיתי לעשות את מה שצריך באתר שבוא נגיד הוא לא הכי וואו שפגשתי בחיי, כבר הייתי שם, בתוך הכרטיסים, ואיחרתי בעשרים שניות בערך. מול עיניי נגמרו כל הכרטיסים לכל ההופעות שהיתה לי גישה אליהן.

וואו, אני לא יכולה להסביר בכלל את הכאב לב שהרגשתי. החלום התנפץ לנגד עיניי ☹