להיות בעלת הבית שלי, להיות אחראית על חיי במלוא מובן המילה זה מסע מטורף.
זה ההבנה שאני זו שמייצרת את חוויית החיים שלי בכל רגע ורגע
שגם אם כואב לי ממש אני יכולה לכאוב בחיוך, שמחה והודיה
כי אני לא חייבת לסבול!!!
אני לא חייבת להאמין לכל מחשבה או מנגנון שקיים בי
אני יכולה לטפל בעצמי בכל רגע, גם כשעולים מולי כאבים קשים מנשוא
להיות אחראית על חיי זה לתת מקום לכל חלק בתוכי ולבחור מי אני רוצה להיות מול מה שקורה.
כי הכאב ימשיך ויופיע. השאלה היא מי אני כשהוא מופיע? האם גם כשכואב לי אפשר לחיות בטוב?
ובכן, כן
אני בוחרת שימשיך להיות לי טוב
אני בוחרת להמשיך להיות מאושרת בחיי עד שהגוף והתודעה יהיו כל כך מורגלים שלא יעלה בי שום פחד.
והקסם הוא שהיום, גם כשכן עולה פחד, זה לא מוריד מכל הטוב שאני חווה. וזה קסם כי לא נתתי לפחד או לכאב להפריע לחוויית חיי,
וכמו שניקיתי מחיי ביקורת עצמית, ייאוש והרבה פחדים, והוספתי אהבה עצמית, חמלה והכלה, אני יודעת שגם זה קטן עלי.
ואם אני יכולה - כל אחד יכול
עירית - אימון לאחריות אישית וחופש
