לא תקום בוקר אחד ובאורח פלא כל הכעס והאשמה שלך כלפי עצמך או העולם ייעלם.
לא תקומי בוקר אחד ופתאום השיח הפנימי יהיה של אהבה וקבלה עצמית. שתאהבי את עצמך ותקומי עם חיוך על הפנים.
אולי את חושבת שהגעת למקום בו את נמצאת כי "מגיע לך" להרגיש את כל אלה. או כי אתה באמת אשם, פגום או מקולקל.
אבל זה לא נכון.
זו עבודה עצמית של שנים על גבי שנים שבתוך מוחכם אתם מזינים את הסיפור הזה על עצמכם, עד שהוא הפך להיות המציאות. הדרך שאתם רואים את עצמכם.
ואז מגיעות גם ה"הוכחות" לכל אלו במציאות, מבלי לחשוב שאולי דברים היו מתגלגלים אחרת אם הייתם מאמינים בכם, אם הייתם רואים את עצמכם באור יפה, חומל ואוהב יותר. אם הייתם חושבים שמגיע לכם אחרת.
אבל אתם לא שם כרגע.
והגלגל הזה ממשיך להסתובב ולהזין את עצמו.
לא. זה לא משתנה בוקר אחד, בבת אחת, בלי שום מאמץ או שינוי. זה יכול לקרות, אבל הרבה פעמים בשביל להגיע לרגע הזה צריך להחליט לעשות שינוי. לבחור להסתכל בזוית קצת אחרת ולהתחיל להזין סיפור אחר על עצמכם דרך עיניים אחרות, טובות יותר.
וזה מתחיל בלהבין שאת לא מקולקלת.
אתה לא פגום ואין בך שום דבר לא בסדר. אתה לא אשם ולא רע מהיסוד.
פשוט יש בך כאב, דברים לא מטופלים שלמדת להפנות כלפי עצמך. ככה למדת עד עכשיו.
ואת זה ניתן לשנות.
את התהליך הזה עברתי בעצמי ואני עוברת עם אנשים נוספים שמגיעים אלי לאימון, ואני רואה פעם אחר פעם את הקסם הזה קורה. את התהליך הזה, שלאט לאט לומדים להסתכל על עצמנו אחרת. לחמול, לתת מקום לכאב, ולאט לאט לראות גם את היופי ולהגיע גם לאהבה והוקרה עצמית.
זה תהליך.
והתהליך הזה שווה הכל.
אל תוותרו על עצמכם.
אתם שווים את זה.
והשינוי אפשרי
