התמכרות ועבודת ניקיון

ככל שהזמן עובר אני מבינה יותר ויותר

שחלק נכבד מהעבודה מול התמכרויות מתחלק לשניים:

1. ליחסים שלנו עם עצמנו - אהבה או שנאה עצמית, הלקאה, ביקורת, שיפוט, פגיעה עצמית מתוך תחושת חוסר ערך וחוויה של לא מגיע לי. כי כשאני לא ביחסים טובים עם עצמי, אני לא ארצה לעשות לעצמי טוב, וגם לא אדע לטפל בעצמי מול מה שקשה או כואב לי.

2. היכולת לשאת כאב - החוסן שיש לנו להתמודד עם הדברים שקשים לנו. הרי מושא ההתמכרות הוא הדבר שאנחנו רצים אליו כשלא טוב לנו. כשמשעמם, כשכואב, כשלבד, כשמפחיד, כשמשהו קורה ואין לנו את הכלים, החוסן והיכולת להתמודד איתו. כשאנחנו רוכשים כלים חדשים ויכולים להתמודד עם הרגשות הלא נעימים, נוכל לבחור באלטרנטיבות במקום לרוץ ישר למושא ההתמכרות שמסב אך ורק הקלה רגעית.

ככל שהחוסן עולה ואיתו גם היחסים עם עצמנו משתפרים, הרצון לעשות לעצמנו טוב, לדאוג לעצמנו מתוך אהבה עצמית, נוכל להתמודד עם כל דבר שיבוא.

האמת, שני הדברים האלו הם החשובים ביותר לא רק בעבודה מול התמכרות, אלא מול כל דבר שנרצה לעשות בו עבודת התפתחות.

אלו שני המאפיינים החשובים ביותר בעבודת ההתפתחות האישית, ביצירת חופש פנימי ויצירת כל מטרה שברצוננו להשיג בחיים

ואלו שני הדברים שיכולים מאד לשמור עלינו גם עכשיו, במצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו. שוב.

תשמרו על עצמכם