זוגיות מתוך חוסר

שנים הייתי במערכות יחסים מתוך חוסר

ואם יש משהו שאני יכולה להגיד אחרי ההתנסות הזו, זה שכשנתלים באהבה חיצונית ובאדם אחר, זה מרגיש כאילו אנחנו זקוקים לאהבה של הצד השני כמו מכור שזקוק לסם שלו כדי לתפקד.

כשנתלים באהבה חיצונית אי אפשר לדעת אם אנחנו באמת אותנטיים מול הצד השני, אם אנחנו איתו מתוך צורך או מתוך חופש, מתוך בחירה או חוסר, אם אנחנו אוהבים אותו באמת או אנחנו שם רק כי הוא מרגיע אצלנו את המענה לחוסר הגדול.

כשאנחנו זקוקים למשהו מהצד השני הקשר הופך לנזקקות, וזה מתכון לכאב גדול.

כשיצאתי מאחד הקשרים המשמעותיים שלי בגיל 25, הבנתי שאני חייבת למלא את עצמי בעצמי, שאני לא יכולה להכנס לעוד קשר מתוך החוסר הזה, כי הוא יוצר תלות כל כך גדולה וכאב כל כך עמוק, ויתור עצמי גדול, מוכנות לעשות הכל כדי לשמור על הקשר, לא משנה אם הוא טוב או לא, בריא או לא, העיקר לשמור עליו ולא להפסיק לקבל אהבה.

אז החלטתי להתנזר ממערכות יחסים לתקופה.

הפסקתי לחפש והתחלתי להתקרב לעצמי, ליצור אהבה עצמית עמוקה.

אחד הדברים היפים שגיליתי באהבה מתוך המלאות העצמית הוא השקט

יש כל כך הרבה שקט ובטחון, כל כך הרבה רוגע

היכולת שלי להיות בדיוק מי שאני ביחד היא נעימה כל כך.

החוויה שאני מקבלת את עצמי כפי שאני וברור לי שגם הצד השני מקבל אותי בדיוק כפי שאני, היא יוצאת דופן ונעימה. אני כבר לא צריכה לעשות הכל בשביל אהבה. אני כבר לא בנזקקות ובתלות.

אני כבר לא מפחדת מהלבד ולא בוחרת בזוגיות מתוך הפחד והחוסר.

אני לא מחפשת להתאים את עצמי לצד השני כדי שיהיה איתי או יאהב אותי

אני מחפשת את האדם שמתאים למי שאני

וכשאני יכולה להיות באמת אני, אותנטית וחופשיה

שם נמצא הביחד האמיתי ומערכת יחסים אמיתית וטובה