"טפשות היא לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ולצפות כל פעם לתוצאה שונה" - אלברט איינשטיין

אחד הדברים שכדאי לדעת כשעושים עבודת התפתחות זה שנפגוש את המגבלות, המנגנונים והתודעה שלנו כל הזמן.

אם המנגנון שלי הוא להבין כל דבר - אפגוש את זה גם בחדר האימון ואנסה להבין מה אנחנו עושים במקום להיות עם הרגשות שלי.

אם המנגנון שלי הוא לפתור כל דבר - אפגוש את זה גם בחדר האימון, כשאנסה לפתור במקום להיות עם מה שמתחולל בתוכי

אם המנגנון שלי הוא להטיל ספק בכל דבר - אטיל ספק גם באימון ובכל דבר שנעשה

אם המנגנון שלי הוא לזוז מהכאב - ארצה להתרחק ממנו גם בחדר האימון, בין אם דרך לסיים את האימון או בדרכים יצירתיות אחרות.

אם המנגנון שלי הוא להתייאש - אתייאש גם מהתהליך.

ככה זה, כשאנחנו פוגשים את עצמנו.

אנחנו פוגשים את גבולותינו.

איינשטיין החכם הוסיף ואמר ש"אף בעיה אינה יכולה להפתר עם אותה צורת חשיבה שיצרה אותה".

ועם זה אני מאד מסכימה.

המקומות שתיארתי הם בדיוק המקומות בהם ניתן לעשות את השינוי וקפיצת המדרגה - לפגוש את המנגנון שמלווה אותנו בכל מקום אחר בחיינו, והפעם - לעשות אחרת.

אם אני רגילה להתרחק - להישאר

אם אני רגילה להטיל ספק - להתחיל להכיר את הספק, למה הוא מגיע, ולמצוא בתוכי קולות נוספים

אם אני רגילה להתייאש ולסיים - אסכים לפגוש את הייאוש בלי לזוז ממנו.

החוכמה היא ללמוד לעשות אחרת מהאוטומט, מהמנגנון שאנחנו רגילים אליו, כי הוא זה שתוקע ומשאיר אותנו באותו הלופ. וכל עוד נעשה בדיוק את אותו הדבר אנחנו נמשיך להיתקע באותו הקיר.

רק כאשר נסכים להכיר שמה שקורה כרגע קורה בעוד מקומות בחיינו ונסכים לייצר משהו אחר במקום התנועה הרגילה - שם ייווצר השינוי.