כדורים פסיכיאטרים - המשך

הפוסט הקודם עורר הרבה תגובות ופניות בפרטי. הוא נגע בלא מעט אנשים, לחלק גם בנקודות רגישות והייתי רוצה להתייחס לכך בכמה נקודות.

1. כמובן שלא התכוונתי לפגוע באף אחד. כדורים פסיכיאטרים הם נושא רגיש ולכל אחד יש יחסים ודעות מול הנושא המורכב. סקאלת השימוש בכדורים מגוונת ביותר ואי אפשר לדבר בהכללה על כדורים לכל כך הרבה מצבים נפשיים. גם בתוך הגדרה מסוימת יש סקאלה כל כך רחבה כך שתמיד כל מקרה הוא בפני עצמו ואין משהו גורף. במקרים מסויימים כדורים פסיכיאטרים בהחלט יכולים להציל חיים של אדם ואין גם אופציה אחרת, ולצד זה לפעמים שימוש בכדורים פסיכיאטרים יכול לעשות נזק או לפתח תלות שפוגעת באדם. לפעמים ממהרים לתת כדורים במקום להבין שיש פה עניין נפשי שאם ניגע בו התסמינים יכולים להיעלם לחלוטין. שוב, אי אפשר באמת להכליל בנושאים האלו. אולי לא כתבתי מספיק זהיר או רגיש ועל כך אני מתנצלת.

2. חשוב לי להדגיש שאין דבר פסול בלקחת כדורים פסיכיאטרים!

הם בהחלט עוזרים ותומכים ואני מכירה לא מעט אנשים שזה עוזר להם או עזר להם בעבר.

לקחת כדורים לא הופך אותך לכישלון (משתמשת במילה הזו כי זו המילה שאמרו לי ביחס לזה), לבחור להישאר על כדורים או לקחת שוב אחרי הפסקה לא אומר עליך דבר. לכדורים יש מכאניזם שמאד עוזר וגם לפעמים קשה להיפרד ממנו. וזה בסדר! זה בסדר לבחור בדרך הזו, אין בזה פסול כלל וכלל.

לכל אחד מתאים משהו אחר וכל דרך היא מעולה. העיקר שבחרתם בה ואתם עומדים מאחוריה.

הדבר היחיד שלי אישית מפריע בנושא זה הקלות שהיום מחלקים אותם לכל אחד שמרגיש קצת לא טוב. לא מציעים את זה רק לאנשים שזה באמת הכרחי וחשוב שזקוקים לזה אלא לכל מי שמדוכדך או עצוב. והדבר השני הוא שפסיכיאטרים, חלקם לפחות, לא מציעים אלטרנטיבות. חלק מהפעמים אלו בעיות שפתירות בעזרת טיפול טוב או נוירופידבק, והלוואי שפסיכיאטרים יציעו את האפשרויות השונות לבחור מהן, ולא רק הצעה אחת ויחידה.

3. התהליך שעברתי התאפשר גם בגלל נסיבות - היתה לי את הפניות לטפל בעצמי. גם כרווקה בגיל צעיר ללא ילדים עם עבודה שאיפשרה הכנסה גבוהה יחסית במעט שעות עבודה, תמיכה כלכלית במימון טיפולים, אלו נסיבות שמאפשרות לפנות את כל חיי ומשאביי לטיפול יום יומי בעצמי. יכולתי לפרוש מהחיים ולהתעסק רק בעצמי. אין את הפניות הזו לכולם וזה הגיוני ולגיטימי, מבחינתי הייתי ברת מזל שזה התאפשר לי וברור לי שזה לא מתאים לכל אחד. זו היתה החלטה, בזמנו אפילו קצת משימת התאבדות, עבדתי יום יום קשה מאד, חקרתי וטיפלתי בעצמי ברמה היומית והשעתית כדי לנצח את זה. עבדתי מאד קשה וזה לא מתאים לכל אחד מבחינת פניות ומשאבים.

4. מטרת הפוסט היתה להציג אלטרנטיבה לכדורים, לא להגיד שהדרך שאני בחרתי בה טובה יותר, כי היא לא. היא שונה, היא כואבת ומייסרת. יצאתי ממנה עם צלקות אך גם עם הרבה גאווה. היו תקופות שלא ידעתי אם אצליח לצאת בצד השני של זה. אני לא חושבת שזה יותר טוב, זה פשוט שונה. והיה לי חשוב שאנשים יכירו שיש עוד אפשרויות, וגם להיות כנה ולהגיד שהדרך הזו קשה ומייסרת. היא יכולה להשתלם בסופה, אך היא מאד קשה. וגם כשמתייעצים איתי בפרטי ובטח ובטח בקליניקה, אני לעולם לא אציע למישהו לבחור בדרך מסויימת. אני תמיד אציע אפשרויות ואתן לאדם שמולי לבחור מה נכון לו.

5. יש אפשרויות לטיפולים מסובסדים. קיבלתי כל מני תגובות על מצבי הכלכלי והעזרה שקיבלתי שאיפשרו לי לטפל בעצמי. מצד אחד באמת הייתי ברת מזל שעבדתי בעבודה שאיפשרה לי לעבוד מעט מאד ולהרוויח מספיק בשביל לשרוד, ועדיין חלק נכבד מהטיפולים שעברתי היו בחינם / בהנחות. יש עמותות, את משרד הרווחה ומקומות נוספים שיכולים להעניק טיפולים לאנשים במצבים נפשיים מורכבים בחינם או במחיר מאד נמוך. אני קיבלתי כך טיפול אצל פסיכותרפיסטית וקבוצה טיפולית בחינם. תבדקו האם אתם זכאים או איך אפשר לקבל עזרה.

בנוסף, המון מאמנים בשיטת סאטיה מציעים מחירים נמוכים מאד לאנשים שזקוקים ואין להם אפשרות לשלם מחיר מלא. אשמח לעזור בפרטי למי שרוצה למצוא מאמן שיכול לעזור לו.

6. כשהתחלתי לטפל בעצמי ידעתי למה אני נכנסת. חקרתי כל כך לעומק עם מה אני מתמודדת ובניתי לי תוכנית. הבנתי איפה אני נמצאת, לאן אני רוצה להגיע ועל מה ואיך עלי לעבוד כדי להגיע לשם. ועבדתי יום יום. כל יום פיתחתי בתוכי יכולות, עבדתי על התודעה שלי ודרך הגוף כדי לחווט ולווסת את מערכת העצבים. הייתי מוכוונת מטרה ותוכנית. וגם אם אין את הפניות כמו שהיתה לי, אולי אפשר לעשות צעדים מסויימים בדרך לשם ולראות איך לאמן את התודעה והגוף כדי לטפל בעצמכם

7. האמת שבניתי על זה הרצאה עם מצגת שמסבירה את הכלים השונים שעבדתי איתם בתקופה ההיא ואיך לתמוך בעצמנו, אבל יש לי קצת פחד קהל אז המצגת וההרצאה נשארו בינתיים במגירה עד שיהיה לי אומץ... אולי אני זקוקה לעידוד ועיניים טובות כדי להתחיל להריץ את זה. התגובות לפוסט והאנשים שפנו אלי בהחלט נתנו לי חשק להוציא את זה החוצה. אולי יום אחד.

8. המחשבה שטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע יעזור ויביא לשינוי שמחפשים ולטיפול במצבים מורכבים בעיני היא לא נכונה. שוב, דעתי האישית בלבד מעצמי וממספיק אנשים שנתקלתי בהם בחיי. אז אם זה לא צלח זה אומר ש"לא הצלחתי" ו"אין לי עוד אפשרויות ואני חייב לפנות לכדורים". חשוב לי לערער על זה ולהגיד שזה לא אומר שלא הצלחת. זה אומר שיכול להיות שצריך משהו שיותר מתאים לך. ששווה לחקור מה יתמוך בך ספציפית. ועדיין, הבחירה בכדורים היא מעולה אם זה מה שאתה רוצה. אבל שזה יהיה מתוך בחירה ולא מתוך הכרח. זה הדבר המשמעותי בעיני.

9. פנו אלי לא מעט אנשים בפרטי, חלקם מזדהים, חלקם מבקשים עזרה למצוא טיפולים. אשמח לעשות כמיטב יכולתי לעזור לכל אחד למצוא לו מטפל. אנסה לעשות את השידוכים שבאפשרותי. אז לגמרי מוזמנים לפנות אלי ואשתדל למצוא לכל מי שמבקש

10. שאלו אותי לא מעט על נוירופידבק ועל ההבדל בין נוירו לביופידבק, אז אסביר כאן. ביופידבק עובד על מערכת העצבים ההיקפית - לחץ דם, דופק וכו, מדדים פיזיולוגיים, בעוד הנוירופידבק עובד על גלי המוח, האותות החשמליים, שהביטוי של גלי המוח הם חרדות, דכאון, הפרעות שינה, תנודות רגשיות וכו. הנוירופידבק עושה את אותה העבודה של כדורים פסיכיאטרים רק בדרך אחרת וללא התערבות חיצונית. ואני מזמינה את כל מי שהולך לפסיכיאטר לשאול אותו מה הוא חושב על נוירופידבק. עד כה, כל מטופל ששאל את הפסיכיאטר שלו המליצו להם לנסות. אל תאמינו לי, תבדקו, תחקרו, ואולי זה יתמוך ויעזור לכם.

11. תודה לכם על התגובות וההודעות בפרטי והשיתופים. ריגשתם אותי מאד. תמיד משמח לראות כמה אנשים רוצים לעשות לעצמם טוב, גם אם הם לא יודעים עדיין איך. וזה מרגש לראות את הצעדים והגישושים ואת מסע החיפוש. בהצלחה לכל מי שמחפש את הדרך שלו