אחד הדברים שנאווה התגאתה בהם היה שהיא יודעת להסתדר לבד, היא לא צריכה אף אחד כדי להסתדר בחיים, לא נתנה לאף אחד להוריד אותה למטה או להשפיע עליה לרעה.
כשהכרנו יותר לעומק, היא סיפרה לי שכילדה אמא שלה נהגה לרדת עליה ולהשפיל אותה. אז היא הבינה שכדי לשמור על עצמה עליה לתפוס ממנה מרחק רגשי, לא לשתף את אימה בדברים ולהסתדר לבד.
הנה לכם חוזקה.
על פניו, זה דבר חיובי: נאווה הילדה התמודדה עם נסיבות חייה ועם אמא משפילה, והדרך שלה להתמודד עם החוויה היתה להתרחק מהכאב, לשמור על עצמה רגשית ולפתח עמוד שדרה חזק ויציב, שלא תצטרך אף אחד חוץ מעצמה.
החוזקה הזו הפכה להיות דרך ההתמודדות שלה, לשמור על עצמה רגשית מול אנשים אחרים.
אך היום נאווה כבר בת 41. היא רווקה ועם מעט חברים רחוקים. היא היתה רוצה מערכת יחסים זוגית, היא גם היתה רוצה להגדיל את המעגל החברתי שלה. ומשום מה, זה פשוט לא קורה.
וכאן בדיוק החוזקה הופכת להיות המקל בגלגלים
היום, הריחוק הרגשי והיכולת להסתדר לבד שנאווה אימצה כילדה כבר לא עובד לה כאדם בוגר שרוצה מערכות יחסים קרובות ואינטימיות. להפך, הוא מונע ממנה להגשים את הרצונות הכי גדולים שלה. היא כל כך רגילה להסתדר לבד עד שלא זוכרת את הדרך לקרבה וביחד.
היום נאווה כבר לא זקוקה לחוזקה הזו. היא יכולה לייצר לעצמה מערכות יחסים משמעותיות.
הרבה מהמקומות שאנחנו חווים בהם תקיעות היום, אם נסתכל לעומק נגלה שיש שם חוזקה מסויימת, איזו תפיסה ששירתה אותנו בעבר שהיום משאירה אותנו במקום ולא מאפשרת לנו להתקדם. לכן חשוב כל כך להכיר מה באמת קורה לנו מול המקומות בחיינו שלא עובדים? מהן התפיסות שאתם מחזיקים מילדותכם שכבר לא משרתות אתכם?