לכל סיפור תקיעות יש את סיפור העוצמה.

לכל סיפור כאב/קושי יש את סיפור ההתמודדות והגאולה.

לחיות ולהתמודד עם רגשות קשים מצריך הרבה אומץ ומסוגלות.

ובדרך כלל אנחנו כל כך עסוקים בלחוות את הכאב והקושי, להתנגד לו, להתבייש בו, להסתיר אותו, שלא יראו, שלא ידעו שקשה לנו, שלא ידעו שכואב לנו, שאנחנו מפחדים, שאנחנו שבירים ופגיעים, עד שאנחנו שוכחים שסיפור הכאב הוא בדיוק סיפור העוצמה שלנו, הכל תלוי בזוית ההסתכלות.

סיפור הכאב הוא גם סיפור הגדולה, הגבורה, סיפור המתאר את היכולות המדהימות שלנו בעולם.

כי אנחנו מתמודדים.

אמנם אם היינו יכולים לבחור אחרת סביר להניח שהיינו בוחרים לחיות בלעדיו, אבל זה מה שיש, ואנחנו לומדים לחיות איתו ולהכיל אותו.

זו עוצמה.

לחיות לצד כאב או קושי זו עוצמה.

להסכים להתמודד עם הקשיים והפחדים שלנו זו עוצמה

לפעול לצידם, להכיר בהם, לכאוב אותם ולהמשיך בחיים זו גבורה.

אם רק היינו יכולים לראות כמה ההתמודדויות שלנו הן לא דבר להתבייש בו, שהפחדים והכאבים שלנו לא משקפים את הקטנות והחולשה שלנו, אלא את העוצמה והגדולה, והיינו מסתכלים על עצמנו בחמלה ואהבה כמו שאנחנו יכולים לראות זאת על האחר.

אה, רגע. אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו ככה.

איזה כיף :)