ללמוד לחיות אחרת

הרבה פעמים אנשים מתפקדים מבחוץ, מלבישים חיוך על פניהם, עונים בסדר לשאלה מה שלומם, מנסים לשמור על עצמם מוחזקים ויציבים, כשבפנים הכל סוער:

הלחץ והעומס עולים על גדותיהם, המוצפות הרגשית חוגגת, הם מלאים בביקורת עצמית, פחדים, חרדות, חוסר בטחון, עייפות גדולה, דריכות גופנית

הרבה מהם חושבים שאין לזה מקום

הם חושבים שאם יתנו לזה מקום הכל יקרוס והם לא יוכלו להמשיך לתפקד

הם מפחדים שאחרים יראו אותם בחולשתם ויתחילו לבקר אותם, אולי אפילו לרמוס אותם

אולי יכעסו עליהם

אולי הם חושבים שאם יתנו מקום למה שהם באמת חווים, הכל יתמוטט ומערכות היחסים בחייהם יהרסו

אז המסקנה שלהם היא שעדיף להמשיך כך

עדיף להמשיך לפעול על אוטומט, להעמיד פנים, לסגור את העולם הרגשי, לפעול מניתוק, ריחוק, הדיפה או התעלמות מהעצמי.

כי גדלנו בעולם שבו אין מקום למי שאנחנו באמת

גם אני הרגשתי ככה וחייתי כך את חיי

לקח לי שנים רבות להבין שהחיים הכי טובים שאני יכולה לחיות הם חיים בהקשבה אלי

חיים שעולמי הרגשי הוא שמכתיב את הקצב

לקח לי שנים רבות להבין שחיים טובים הם חיים שאני לא מתעלמת מהסערות הפנימיות, סובלת מבפנים אבל ממשיכה לייצר מבחוץ ולהעמיד פנים שהכל בסדר

אלא לעשות בדיוק הפוך

להקשיב לרגשות, לתת להם מקום, לטפל בהם

לקח לי שנים ארוכות להבין שהמצפן שלי הוא דווקא העולם הרגשי

והבחירה להיות אמיצים ולחיות אחרת, לבחור לחיות מתוך ההוויה שלנו, מתוך עולם רגשי מטופל ולא מודחק, היא ה-מפתח לחיים של חופש, לחיים של נינוחות, של שמחה, של אהבה

לחצות את הפחד ולקפוץ למים לעבר חיים אחרים

הוא הרגע הקשה והקריטי ביותר

והוא זה ששווה הכל

ללמוד לחיות אחרת