אבני הבניין לעבודה התפתחותית וטרנספורמטיבית בחיים - פוסט חמישי
כאשר אני מסתכלת על עבודת ההתפתחות בחיי ובחיי המתאמנים והסביבה שלי, אני רואה שההתפתחות מורכבת מכמה אבני יסוד שכאשר אנחנו מקיימים בחיינו - הטרנספורמציה מתרחשת בזרימה וקלילות.
אספתי את החלקים שבעיני הם החשובים והמשמעותיים ביותר כאשר אנחנו רוצים להתפתח ולצמוח, ובפוסטים הבאים ארחיב על כל אחד מהם.
היום אכתוב על קבלה
חלק נכבד מהסבל מתקשר לכך שאנחנו לא מקבלים את עצמנו ואת המקום בו אנו נמצאים. אנחנו כל כך עסוקים בהתנגדות שלנו; אנחנו רוצים להיות שם, לא להרגיש כמו שאנחנו מרגישים, עסוקים בעתיד ובמחשבות יתר - רק לא לקבל את המציאות העכשווית.
התנגדות למציאות היא מעין אשליית שליטה. המסר החצי-מודע שלה הוא שאנחנו יכולים לשלוט בזה, שאנחנו יכולים להרגיש או ליצור אחרת במציאות. אך אם זה היה נכון - המציאות כבר היתה שונה.
כשאנחנו מקבלים את מה שקורה אנחנו מסכימים לראות את המציאות כפי שהיא ולהיות עם מה שיש.
לפעמים, להיות עם מה שיש יעלה בנו כאב.
הכאב שיעלה כשנפסיק להתנגד זו האנרגיה הכלואה בתוכנו, החוויה הרגשית שמשתחזרת בחיינו וחוסמת את הזרימה הטבעית של אנרגיית החיים.
כשנפגוש את הכאב הזה ונסכים להיות איתו במקום להתנגד אליו - משהו יתחיל להירגע. כי כשאנחנו מתנגדים אנחנו מעצימים את הכאב (what you resist persists).
דווקא הקבלה היא שמאפשרת את הפתח לשינוי ולחמלה עצמית.
אז אני מזמינה אתכם לבדוק - האם אתם מתנגדים למשהו בחייכם כיום?
מה הרגש או התחושה שאתם מתנגדים לה?
כיצד תוכלו לשחרר את ההתנגדות ולקבל את התחושה הזו?
