מה לעשות כשאהיה גדולה?

הפעם הראשונה שהבנתי שאני רוצה לטפל באנשים היתה כשהייתי נערה, סביבות גיל 15-16.

הייתי אז בטיפול אצל פסיכולוגית מהממת ואני זוכרת את הרגע הזה שבאתי לצאת מהחדר, כשהבנתי שיום אחד אני רוצה לעשות את מה שהיא עושה, לעזור לאחרים.

היום אני מבינה שכשאמרתי שאני רוצה לעשות את מה שהיא עושה, התכוונתי שאני רוצה לאהוב אנשים כמו שהיא אהבה אותי.

שאני רוצה לראות את העוצמה שלהם, את הגדולה והיכולות המדהימות שלהם להיות כל מה שהם רוצים, כמו שהיא ראתה לגבי.

זה העניק לי בטחון, חום, אהבה, ובעיקר עזר לי לראות את עצמי כפי שאני באמת.

היום אני כבר יודעת שזה אחד החלקים החשובים ביותר בעבודה עם אנשים, ואיזה כיף שזה בא לי כל כך בקלות, לאהוב את האדם שמולי ולהאמין בו בצורה יוצאת דופן.

זה לא משהו שאפשר לזייף, זה משהו שהוא פשוט חלק ממך.

אולי זה כי אני יודעת מה זה להיות בצד השני, שאני לא האמנתי בעצמי וביכולות שלי וראיתי כמה העובדה שיש מישהו שרואה אותי ומאמין בי עזרה לי לראות את עצמי אחרת.

7 שנים אני עובדת עם אנשים, מטפלת/מאמנת, וזו זכות כל כך גדולה להיות עבורם, לאהוב אותם, להאמין בהם ולעשות כל מה שאני יכולה כדי שיראו את עצמם כפי שאני רואה אותם.

ולאט לאט, הדברים מחלחלים.

לאט לאט אנשים מתחילים לראות את עצמם אחרת, מתחילים לראות את העוצמה והכוח שיש בהם, את החלק שלהם ביצירת חייהם ומבינים שהם יכולים לשנות את חייהם מקצה לקצה ולהגשים וליצור כל דבר שרק ירצו.

כי כדי להגשים את עצמנו קודם כל עלינו לדעת ולהרגיש שאנחנו יכולים לעשות את זה. ושזה באמת מגיע לנו. אחכ נשאר רק האיך.

האיך מתקשר לעבודה המנטלית והרגשית שהאדם יכול להתאמן עליו וללמוד לתמוך בעצמו, ואז הפרקטי כבר קורה מעצמו.

ההבנה הזו של לקיחת האחריות על החיים, שיש בידינו את היכולת לשנות ולנצח את כל הנסיבות עם עבודה פנימית מעמיקה היא המסר העיקרי בעיני לכל אדם באשר הוא.

לכל דבר שקורה או לא קורה בחיינו יש סיבה ומקור. כשמגלים את הרבדים העדינים ביותר מסקרנות וחמלה - שם הדברים יכולים להיווצר ולהשתנות.

אך זה מתחיל ביחסים שלנו עם עצמנו. באהבה שלנו לעצמנו.

ולפעמים להגיע לאהבה עצמית אמיתית ולהבנה שמגיע לי ואני יכול, יש דרך.

והדרך היא המרפאת