על הסתרה והימנעות

כל כך הרבה שנים שמתי על עצמי את התחפושת הזו של "אני בסדר"

אני כאחד האדם

הדבקתי חיוך על פניי ויצאתי לרחוב

דיברתי עם אנשים, עם חברים, עם הקרובים אלי ביותר.

נראיתי כאילו הכל בסדר, אני מחייכת, טוב לי, אני שמחה ורגועה, ובפנים הכל סער ובער.

אף אחד לא שם לב

כל כך הרבה שנים הסתרתי את מי שאני

את הרגישות שלי

הכאבים שלי

הפוסט טראומה שלי

העוררות שהיתה כל כך חזקה.

כל כך הרבה שנים הסתרתי חלקים ממני,

מאחרים ומעצמי

התביישתי במי שאני

ובמה שאני לא

במה שמטרגר אותי וקשה לי

ובשקט שמווסת אותי ומרגיע

היום אני כבר לא מתביישת

אני אוהבת אותי בדיוק כפי שאני

עם כל הרגישות, הכאבים, הטראומות

עם כל הפחדים והלא בסדר

הם חלק ממני