על חופש פנימי

חופש הוא נושא חיי.

בתור מי שלא הרגישה חופש אי פעם, שתמיד חוויתי שהכל קורה ללא שליטתי, לא חשבתי שהמונח הזה באמת קיים. לא עבורי לפחות.

הייתי כלואה בעולם הפנימי שלי, ברגשות ותפיסות מאמללות שלא נותנות לי מנוח.

הייתי בטוחה שמה שאני מרגישה הוא האמת לאמיתה ולא מצאתי דרך יציאה מהסרבול והכאב הרגשי.

אני זוכרת את האדם שהסביר לי לראשונה בחיי שהרגשות שלי הם לא האמת. שזה שאני מרגישה משהו זה לא אומר שהפרשנות שלי נכונה.

ואחרי שהאסימון הענק הזה נפל תהיתי מה מכאן? איך מיישמים?

אז ניסיתי לשלוט ברגשות שלי.

כשעלו בי רגשות קשים וכואבים (באותה תקופה זה היה ברמה יום יומית בעוצמות מאד חזקות) ניסיתי להגיד לעצמי שזה לא באמת, ניסיתי לחשוב על דברים אחרים או לשנות את המחשבות שלי.

וזה לא עבד.

כי רגשות לא מקשיבים להיגיון.

הם לא רציונליים, הם תחושות בגוף.

אז חיפשתי טיפולים אחרים. ניסיתי כל מני שיטות, עד שהתחלתי לעבוד עם המקור – הגוף.

לאט לאט, בתהליך קשוב למקום בו הייתי, התחלתי לגלות את החופש בתוכי.

לאט לאט התחלתי לשחרר את אותן החזקות רגשיות ממצבים רגשיים כואבים שנכלאו בתוכי

התחלתי לעבוד עם הגוף, הצלחתי לבנות את החוסן שלי ולהכיל את הרגשות שבי. הצלחתי לראות שגם אם קרה משהו במציאות, הפרשנות הרגשית שלי היא לא המציאות.

הצלחתי לנשום עם הרגשות שלי ולא להגיב מהאוטומטיים, אלא לנקות ולאוורר את המערכת שלי ואחכ להגיב

שם גיליתי את החופש האמיתי

החופש מהסיפור שהגוף והנפש שלי כל כך רגילים אליו, סיפור לא אמיתי ולא מיטיב איתי בשום צורה.

החופש מלהאמין לכל רגש שעולה על גדותיו בתוכי

החופש מלהגיב מתוך כאב או אוטומט כזה או אחר

החופש לנשום, להיות, להכיל, ולא להיות תגובתית

החופש לשחרר

החופש לבחור מי אני רוצה להיות

החופש לקבל, להסכים

איזה כיף זה לייצר חופש בחיים

כל פעם עוד קצת