על פשרה בזוגיות

גם אני התפשרתי

המון שנים התפשרתי

אולי כי לא חשבתי שאני ראויה לאהבה מדהימה

אולי כי חשבתי שאין גברים מדהימים אז צריך להתפשר

אולי חשבתי שהדרישות שלי גבוהות מדי

ואולי סתם מחוסר בטחון משווע.

התוצאה היתה אותה תוצאה. פשרה.

פשרה על עצמי, על מה שמגיע לי, על מה שאני רוצה

פשרה על איך מתייחסים אלי ואיך רואים אותי, פשרה על מה שחשוב לי.

לאחרונה אני שומעת שיחות של נשים שאומרות שהן יודעות מה הן רוצות ומה חשוב להן, ואז מוסיפות משפטים של שכנוע עצמי ומסבירות לעצמן למה כדאי להן לתת עוד ועוד צ'אנסים למישהו שלא נכון להן או לא מדויק להן.

גם אני שכנעתי את עצמי.

גם אני הסברתי לעצמי למה אני צריכה לוותר על הדברים שחשובים לי. למה מה שקורה הוא בסדר ולמה אני אשמה במצב.

טישטשתי את מה שחשוב לי

המון נשים עושות את זה. ברמה מסויימת זה מה שלמדנו. למדנו לטשטש ולא להקשיב לקול הפנימי

למדנו לא לתת מקום למה שאנחנו באמת רוצות.

למדנו להבליג על דברים בשביל שלום בית.

למדנו שזה תפקידנו. וזה הוטמע כל כך טוב שהיום זה טבע שני.

ופתאום, אחרי שהצלחתי לצאת מהלופ והבנתי שעל עצמי אני לא מוותרת ולא מתפשרת, וכשהכרתי גבר שעונה על כל הסטנדרטים, כשאני שומעת שיחות כאלו אני רוצה להגיד לכולן אל.

אל תשכנעי את עצמך

אל תסתירי מעצמך את מה שחשוב לך

אל תוותרי על מה שחשוב לך ולא על עצמך

תסמכי על האינטואיציה שלך.

אל תסכימי להתפשר על מה שמגיע לך

תדעי מה את שווה, תהיי הגרסה המיטיבה ביותר לעצמך ולמי שמולך ואל תתפשרי עליך

נפתחה משבצת לאימון רגשי בשיטת סאטיה

מוזמנים באהבה