להיות האדם שאני רוצה להיות בעולם זה מפחיד

פעם הפער בין איך שהרגשתי בפנים לבין איך שהופעתי בעולם היה גדול.

חשבתי שאם אני חווה אותי בפנים זה מספיק, והסתפקתי בזה.

אך בעצם לא ידעתי איך להוציא את מה שיש בתוכי החוצה.

לא ידעתי איך לחיות בהלימה בין הפנים לחוץ.

הקושי האמיתי בחיים הוא לא לדעת את הדברים בפנים, הקושי הוא להוציא את הדברים החוצה, להפוך את מה שיש בפנים למציאות.

לי זה היה קשה. זה הצריך המון אומץ והתמודדות עם שדים ופחדים שקיימים רק בגוף ובעולם הגשמי.

התודעה שלנו יכולה להתעלם מהעולם הזה לגמרי ולחשוב שזה מספיק לחיות רק במימד שלה, אבל זה לא מספיק. כי אם זה היה מספיק כולנו היינו מאושרים ומוגשמים כל הזמן.

אבל זה לא המצב.

העבודה היא לייצר את האיחוד, להגשים את עצמנו במימד הגשמי במציאות ולא להסתפק רק בחיים התודעתיים.

כשאנחנו מבטאים את עצמנו בעולם אנחנו נתקלים בקשיים, ודרך זה נוכל להשתחרר מכל מה שמעיק עלנינו ולהגיע לחופש ולשחרור.

להחליט להיות חלק מהעולם הפיזי היה עבורי לא פשוט. שנים ניסיתי להתחמק.

שנים נאבקתי בנסיון לפלס את דרכי במציאות כדי ליצור הלימה בין התודעה לעולם הגשמי והפיזי, המציאות.

זה לא תמיד היה פשוט ואני ממשיכה לצעוד בדרך. אך החיים בהלימה ובחופש הם החיים שתמיד רציתי לעצמי. ואיזה כיף להרגיש שחלקים נכבדים ממני כבר מתקיימים בהלימה.