הדבר היחיד שמפריד ביני לבין מי שאני רוצה להיות – הוא המיינד שלי.
אני היא, האלה הזאת, בכל רגע נתון. אחרת לא הייתי יודעת מי היא ואיך היא נראית.
אני היא, בכאן ועכשיו, כל הזמן.
הכל זה עניין של בחירה.
אם אני רוצה להיות אדם רגוע ושלו יותר על הכביש – הדבר היחיד שמפריד ממני מלהיות היא זה – המיינד שלי, האגו – הבחירה שלי. זה שאני נוהגת מהר / מתעצבנת בכביש / צופרת / תבחרו מה רלוונטי לכם.. באותה המידע אני יכולה פשוט לנשום עמוק. לנסוע לאט. להתעסק בדברים אחרים, לשמוע מוזיקה, לדבר עם מישהו... זאת אומרת, אני יכולה להיות היא. אני פשוט בוחרת שלא. "אני לא יכולה" "אני עצבנית"
נכון, יש מקומות בהם זה יותר קל ומקומות שזה יותר קשה.. אבללל
זה מראה על היכולת שלנו.
יש לנו את היכולת להיות מי שאנחנו רוצים.
עצם זה שאנחנו יודעים לדמיין את האנשים האלו – אומר שהם קיימים. הם כאן ועכשיו. הם מסתתרים בינינו, בין רגשות ותחושות לא נעימות בגוף לבין מחשבות שמתרוצצות לנו במוח.. אבל הם ממש כאן.. האנשים האלו שאנחנו "רוצים להיות"
אתם רואים אותם?
לא??
אוקי.
אז תנשמו רגע עמוק. תעצמו עיניים. תשימו יד על הלב. תנשמו עוד יותר עמוק. תעלו חיוך קטן על השפתיים שלכם. תמשיכו לנשום. כשהגוף רפוי.. אם יש בכם כעס, תגידו לעצמכם סליחה.. תגידו לעצמכם "אני אוהב/ת אותך".
תאפשרו לנשימה שלכם להסתנכרן עם הרגש ועם הגוף.
תהיו שם לאחד, עם כל הרבדים שבכם.
ותרגישו.
תרגישו את העוצמה הזאת שבתוככם.
תרגישו את היכולת שלכם להיות האנשים האלו בכל רגע נתון
זה לא בהכרח בכאן ועכשיו ביום אחד.
זה תהליך. כל פעם עוד קצת. ועוד קצת לאפשר. לראות איפה אנחנו יכולים עוד להיות האנשים האלו, שאנחנו כבר הם, מבלי לתרץ לעצמנו שאנחנו לא יכולים.
הלא יכול זה המיינד
הוא רק בא לטשטש. להשכיח לנו מי אנחנו באמת.
לא צריך תמיד להאמין לו.
