אבני הבניין לעבודה התפתחותית וטרנספורמטיבית בחיים - פוסט שלישי
כאשר אני מסתכלת על עבודת ההתפתחות בחיי ובחיי המתאמנים והסביבה שלי, אני רואה שההתפתחות מורכבת מכמה אבני יסוד שכאשר אנחנו מקיימים בחיינו - הטרנספורמציה מתרחשת בזרימה וקלילות.
אספתי את החלקים שבעיני הם החשובים והמשמעותיים ביותר כאשר אנחנו רוצים להתפתח ולצמוח, ובפוסטים הבאים ארחיב על כל אחד מהם.
היום אכתוב על העבודה דרך מערכת העצבים, או במילים אחרות - ויסות רגשי
כאשר אנחנו מדברים על המערכת התחושתית והרגשית עליה התחלנו לדבר בפוסט הקודם, אנו מדברים על מערכת העצבים.
כשאנו חשים תחושה לא נעימה - משמע שמערכת העצבים מגיבה למה שקורה כרגע במציאות ומפרשת אותה כלא נעים, כסכנה, כמפחיד.
אך למה חוויה מסויימת נחווית בגוף כלא נעימה?
למה הגוף מגיב כפי שמגיב בסיטואציה מסויימת?
אצל כל אדם מערכת העצבים מחווטת אחרת ומושפעת מחוויות הילדות המוקדמת, תקופת ההיריון והלידה.
כשאנחנו עובדים דרך הגוף אנחנו מתחילים להכיר כיצד מערכת העצבים שלנו מחווטת, מדוע סיטואציות מסויימות נחוות לנו כנעימות או לא נעימות, והחלק החשוב והעיקרי בעיני - אנחנו מייצרים מרווח והקלה גופנית.
כשאנו עושים עבודה רגשית דרך הגוף אנחנו לומדים לטפל בגוף במקומות שחווים עוררות יתר או כאב, וכך מווסתים את מערכת העצבים אחרת, דבר שמייצר יותר חופש גופני: מערכת העצבים לומדת להירגע מעצמה, ומקומות שהפעילו אותנו רגשית בעבר מפעילים אותנו פחות ופחות, עד שגירוי/טריגר מסויים כבר לא מעלה את אותן התחושות הלא נעימות שחווינו בעבר.
עבודה דרך הגוף משמע עבודה דרך מערכת העצבים, במטרה לייצר חופש גופני ורגשי גדול יותר מול סיטואציות שנחוות לנו כקשות, מכאיבות או לא נעימות.
זהו חוסן נפשי, היכולת להכיל יותר מצבים רגשיים בנינוחות.
