top of page

על יציבות פנימית


יצרתי לי קרקע יציבה לדרוך עליה והקרקע הזאת בתוכי היא בטחון הפנימי שלי בי בידיעה שלא משנה מה אפגוש במציאות אדע להכיל ולהתמודד איתו

היא בחוויה שלא משנה מה אני מרגישה - שמחה, אושר, התרגשות, עצב, פחד או חוסר אונים - אני עדיין איתי, תומכת, מחבקת וזוכרת מי אני במקום להיסחף ללופים מחשבתיים, ביקורת או מחשבות שליליות.


היא בידיעה שהכל בסדר כך או כך

הקרקע הזו באה לידי ביטוי בתשוקה שלי לעולם, שיכלה לצמוח מתוך חוויית העצמי שלי היא באה לידי ביטוי בנינוחות שלי בגוף שלי, ביכולת שלי להיות בקשר עם מה שקורה לי, עם הנסיבות והעולם הרגשי שלי

היא משתקפת בכל פינה במציאות - בתרומה שלי לעולם בפן המקצועי, בפן הכלכלי, בבית שאני גרה בו, אבל מעל הכל זו התחושה הפנימית הזאת.

מעין שקט גדול בתוכי.


פעם זה לא היה. היה הרבה רעש, חוסר אונים. כל דבר קטן הרעיד וטלטל אותי עד מאד. כל תסכול הפך לכעס, ביקורת ואשמה כל שינוי הפחיד והלחיץ את המערכת ופתאום הכל שקט כמה נעים לחיות ככה פתאום יש מקום לכל כך הרבה דברים אחרים להיכנס.


הקרקע היא גופנית, רגשית ומנטלית. היציבות הזה היא פנימית והיא זו שמייצרת את השקט והרוגע במציאות היא מאפשרת את השפע, התשובה והשמחה. אני כבר לא מפחדת ממחויבות. גם לא משינויים. אני חיה. נושמת. ערה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page