היופי (וגם האתגר) שבעולם הזה הוא שהכל מראה ושיקוף שלנו.
לפעמים אנחנו שוכחים את זה ונשאבים לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, למראות שבחוץ, במקום להסתכל פנימה.
אנחנו יכולים להביא את הנסיבות ולהגיד שבגללן אנחנו עצובים, מפוחדים, תקועים במקום
ובאותה המידה אנחנו יכולים לעבוד על לייצר את אלו מבפנים.
זה האתגר האמיתי
הוא לא קל! לרגע לא אמרתי.
אבל זהו השיעור הראשון הגדול ביותר.
להצליח לייצר את התחושות והרגשות שאנו רוצים לחוות ולהרגיש מבפנים, ללא תלות בגורמים חיצוניים, בני/בנות זוג, חברים, משפחה.
להצליח לקום בבוקר ופשוט לשמוח, גם תחת נסיבות קשות.
לפני כמה שנים, עוד בתקופה שהייתי שכירה, נסעתי לעבודה בבוקר ופתאום הבנתי את זה – אני יכולה לייצר לי דרייב והתרגשות כרגע לעבודה, מבפנים.
אני יכולה גם לייצר לי מרמור ובאסה. גם זה אפשרי.
אעיר ואגיד שאני בעד לחיות חיים התואמים את שאיפת ליבנו כן? אני לא ממליצה לייצר חיים שאנחנו לא רוצים.
יש הרבה מקום לתחושות ולרגשות הלא נעימים שלנו. אני לא בעד להדחיק או להעלים אותם, הם כאן כדי לספר לנו משהו על עצמנו, יש להם מקום ענק של כבוד ולמידה!
אני מדברת על משהו אחר.
אני מדברת על היכולת שלנו לדאוג לעצמנו ברמות העמוקות ביותר.
לקחת אחריות על עצמנו, על הרגשות והתחושות שלנו, על הדאגה למה קורה בתוכנו, בגוף ובנפש
ללמוד לייצר בתוכנו ללא תלות בעולם החיצון את התחושות שאנו רוצים לחוש ולהרגיש, לא בכוחנות או הדחקה, אלא מתוך אהבה ויכולת יצירה.
זהו שיעור ענק שמתפרס לאלפיי כיוונים.
אני מזמינה אתכם לבחון היכן אני יכול/ה לקחת אחריות על תחושותיי ורגשותיי ביום-יום ולייצר תחושה רק מכוח ההתבוננות.